פנסיה בצה"ל, פנסיה קבע? מה הכי חשוב למשרתי קבע לדעת

פנסיה בצה"ל או פנסיה ב-קבע היא אחד הנושאים הכלכליים הכי חשובים בימי חייכם. היא חשובה הרבה מעבר להטבות אחרות שמקבלים במהלך השירות הצבאי ואנחנו נוטים לתת עליהם דגש, כמו הטבות על ביגוד או מסעדות. הפנסיה היא הקצבה שממנה יצטרך משרת הקבע לחיות לאחר הפרישה מצה"ל וככל שתוחלת החיים עולה, כך גם עולה חשיבותה.

עבור משרתי הקבע, המשוחררים והפורשים קיימים שני מסלול חיסכון לפנסיה עיקריים: פנסיה תקציבית ופנסיה צוברת. כל זאת, מבלי להתייחס למוצרי חיסכון ארוך טווח משלימים כגון: קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון.

קצבת פנסיה בקבע לוותיקים: מסלול פנסיה תקציבית למשרתי צבע קבע

מסלול פנסיה תקציבית בצה"ל שהמועד האחרון להצטרף אליו היה ב-1.1.2004, הוא מסלול שבו משרת צבע קבע אינו מפריש סכומי כסף שוטפים מהשכר לטובת חיסכון לפנסיה. במקום זאת, בעת הפרישה הוא זכאי לקבל 2% בשנה על כל שנת שירות כפול מספר שנות שירות. אך הצבירה הזאת מוגבלת לעד 70% בלבד מהשכר האחרון.

נניח שהמשרת נכנס לצבא קבע בשנת 2000 וישרת עד לשנת 2025 ויפרוש בגיל 45 עם שכר של 15,000 שקל. הוא ייהנה מקצבת פנסיה של 7,500 ברוטו. איך הגענו לחישוב? 25 שנות צבא קבע כפול 2% בשנה, הם 50%. מכפילים 50% בשכר האחרון שהוא 15,000. כל זאת בכפוף לבדיקות אישיות ופרטניות, כך שהדוגמה הזאת לא באה להחליף בשום אופן בדיקה אישית ופרטנית.

בחירת מסלולי ההשקעה בפנסיה צוברת

עבור חלק גדול ממשרתי הקבע ובמיוחד הצעירים יותר שהתגייסו בשני העשורים האחרונים, המסלול הוא פנסיה צוברת, כלומר קרן פנסיה שבה מפקיד בכל חודש החוסך או העמית וצה"ל. מדי חודש מפקיד איש צבא הקבע 7% מהשכר החודשי לפנסיה ואילו צה"ל מפקיד 13% שכוללים גם את מרכיב הפיצויים.

משרת הקבע נדרש לבחור את חברת ניהול קרנות הפנסיה מבין קרנות הפנסיה הקיימות במשק ובחירה שנייה היא מסלול הסיכון. ברירת המחדל היא מסלול השקעה כללי, שעד היום כלל מרכיב של 30% אג"ח מיועדות, קרי אג"ח המונפקות על ידי המדינה עבור קרנות הפנסיה.

מי שייבחרו במסלולים בסיכון גבוה יותר, ייהנו ממרכיבי סיכון וכתוצאה מכך מניות, גבוהים יותר. בכפוף לייעוץ פנסיוני אישי שלוקח בחשבון את הצרכים שלכם, לעתים זו יכולה להיות החלטה משתלמת, כל עוד מתמידים בה לטווחים ארוכים.

ניהול הקרנות השתנה בשנים האחרונות והשפיע גם על הפנסיה בצה"ל. ממצב שבו כספים של ותיקים וצעירים נוהלו עם פרופיל זהה, נכנס בשנים האחרונות המודל הצ'יליאני. כלומר, מודל שמתאים את הסיכון והסיכוי של עמית הפנסיה לגילו.

מהו המודל הצ'יליאני של הפנסיה ומדוע הוא חשוב בנושא פנסיה בקבע?

מודל ההשקעות הצ'יליאני של כספי הפנסיה מאמץ תפיסת עולם, לפיה משרת הקבע אינו מתמצא בניהול הסיכונים הנדרש לבחירת האיזון האופטימלי בין תשואה לסיכון בחיסכון הפנסיוני שלו. בדרך כלל, משוחררי פורשי או משרתי קבע אינם אנשי פיננסים או השקעות ולכן מידת ההתמצאות שלהם היא פחותה, אין בכך כל רע. כמו כן, שינויים במאפייני החוסך כמו עלייה בגיל דורשים את התאמת החיסכון הפנסיוני לרמת סיכון נמוכה יותר.

המודל הצ'יליאני מפחית את רמת הסיכון של ההשקעות בפנסיה עם העלייה בגיל ובאופן אוטומטי ללא התערבות של החוסך. הוא נועד כדי למנוע מצב למשל, שבו פורש בגיל 67 יימצא עם מרכיב מניות גבוה מאוד, טרם משיכת כספי הפנסיה. כך שאם חלילה שוקי ההון יקרסו, הוא עלול למצוא עצמו עם קצבת פנסיה נמוכה משמעותית.

איך שינה המודל הצ'יליאני את השקעות כספי פנסיה בצה"ל?

כאמור, מרבית החוסכים לפנסיה, כולל חוסכי פנסיה בקבע, מחליטים במסלול הכללי, לא משנה איזו קרן פנסיה הם בחרו. זה נכון לא רק בכספי פנסיה בצה"ל, אלא גם במגזר הפרטי.

עם זאת, בעת הבחירה במסלול הכללי, החוסכים יכולים להיות בגילים שונים, 21-45 ואף מעבר לכך. כאמור התפיסה של המודל הצ'יליאני מאמינה שרמת הסיכון בהשקעות היא תלויית גיל.

משרת שנכנס כעת לשירות קבע ובוחר קרן פנסיה בגיל 21, צריך לקבל התייחסות שונה מבחינת ניהול השקעות, ממי שנושק לגיל 40 ומחליט מסיבה זו או אחרת לבצע שינוי בקרן הפנסיה. כשמשרת הקבע מתחיל ליהנות ממשכורת חודשית וצה"ל מפקיד עבורו לקרן פנסיה, ולצדו באותה קופת פנסיה יש גם איש קבע או חוסך אחר מבוגר, שצבר סכומים משמעותיים ועתיד לצאת לפנסיה בקרוב.

ברור שאופק החיסכון של שני אנשי הקבע הוא שונה, בן ה-40 יפרוש 20 שנה לפני בן 21. ולשניהם צרכים שונים וככל הנראה תוחלת חיים שונה. לאותו חוסך צעיר יש אופק חיסכון ארוך הרבה יותר, מבחינתו התנודות הזמניות בשוק ההון לא משנות הרבה. מולו, העמית המבוגר עתיד לצאת לפנסיה בשנים הקרובות ולהתחיל לקבל קצבה חודשית, ולכן כנראה שיש להם תפיסת סיכון שונה.

בעבר, לא היה הבדל במסלול הפנסיה הכללי עבור שניהם, הוא נוהל עם הרכב השקעות זהה לחלוטין. לשניהם, ניהלו בצורה זהה את החיסכון הפנסיוני. במלים אחרות, לשניהם ניהלו את הכספים מתוך "הנחה" שלשניהם קיימת אותה תפיסת סיכון. כל זאת, עד לכניסת המודל הצ'יליאני לחיינו. המודל הצ'יליאני לוקח בחשבון ששיעור נכסי הסיכון במסלול כללי של בן 21 יהיה בוודאי שונה מזה של מי שגילו הוא 60. עם העלייה בגיל שיעור המניות ונכסי הסיכון בקרן הפנסיה יפחת כדי להתכונן לגיל הפרישה.

מדוע לא כדאי למשוך את מרכיב הפיצויים בעת הפרישה מצה"ל?

ככל שמדובר בפנסיה צוברת, אזי עבור המשוחררים והפורשים מקבע מופקד כל חודש מרכיב בגין פיצויים. כלומר זהו מרכיב מהשכר החודשי היחסי שמשולם לקרן הפנסיה, בדיוק כמו אצל מעסיקים בשוק הפרטי. צה"ל מפריש כל חודש מראש סכום כסף, שהוא התשלום שמגיע לכם כפיצויי התפטרות או פיטורים. מרבית פורשי ומשוחררי הקבע יעשו זאת לפני גיל 67, הגיל בו פורשים גברים לפנסיה או לפני גיל 64, גיל הפרישה לנשים. מסיבה זאת, שימוש בכספים פנסיוניים למעשה, טרם הזמן, עלול להביא למצב של קצבה נמוכה יותר בעת זקנה. קצבה נמוכה בעת זקנה, ללא השקעות או חסכונות נוספים בעת פרישה עלולה להיות בעיה, היות ורמת החיים שבה תרצו לחיות תהיה נמוכה, וזאת מבלי להתחשב בצרכים שונים עתידיים.

אני לא מרוצה מקצבת פנסיה בקבע, האם יש דרך לחסוך יותר?

דרך קרן פנסיה צוברת או פנסיה תקציבית לא תוכלו לחסוך יותר במסגרת של הפקדה לפנסיה, היות וגובה ההפקדות לפנסיה בקבע הוא 7% מהשכר, המקסימום בחוק. אך כן תוכלו לרכוש מוצרי חיסכון משלימים שיגדילו לכם את קצבת הפנסיה ביום הפרישה. בין המוצרים האלה אפשר למנות קרנות השתלמות, קופות גמל או פוליסות חיסכון. "יש ביטוח" מומחית בהתאמה של מוצרי השקעה וחיסכון למשרתי, משוחררי ופורשי הקבע ותשמח לעמוד לרשותכם.

האמור במאמר זה אינו מהווה יעוץ ו/או שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם. מוצע כי כל החלטה הנוגעת בנושאי פנסיה ופרישה, תתבצע רק אחרי ייעוץ פרטני המשקלל את כל התמונה כולה. העושים שימוש בתוכן של מאמר זה כדי לקבל החלטות פרטניות ללא ייעוץ מקצועי ובדיקה מעמיקה עושים זאת על דעתם האישית בלבד.